בישראל אוהבים לטעון ש"כסף עושים רק בנדל"ן". טענה זו נסמכת על "סיפורי הצלחה" הכוללים חישובי תשואה המבוססים על עליית שווי הנכס בין זמן רכישתו לזמן מכירתו, תוך הסבר לפיו את המשכנתא שנלקחה לטובת רכישת הדירה שילמו לכאורה שוכרי הנכס. הסיפורים הללו, לצד הנחות שאינן מבוססות, לפיהן "מחירי הנדל"ן תמיד עולים", ו"הבורסה מסוכנת, ואפשר אך להפסיד בה את כל הכסף", יוצרים את מצג השווא הזה.

אין שום ספק שרבים וטובים הרוויחו כסף רב מהשקעה בשוק הנדל"ן הישראלי, אך את ההשוואה לשוק ההון נכון יותר לעשות תוך הסתמכות על נתונים מלאים, ובלי להסתנוור מסיפורים ספציפיים שאינם בהכרח מבוססים על נתונים מלאים.

עובדתית, ניתוח של ממוצע התשואות לאורך זמן מהשקעה בשוק הנדל"ן אל מול ממוצע התשואות שמניב שוק ההון, מוכיח כי השקעה בשוק ההון משתלמת ומניבה רווחים גבוהים יותר.

לדוגמה,  בארה"ב קיים מדד המייצג את 500 החברות הגדולות בשוק ההון האמריקאי. מדד זה נקרא מדד ה-S&P 500. בדיקה של התשואות שמניב מדד זה לאורך שנים רבות מעלה נתון ממוצע שנתי כ-7.5%. ממוצע שנתי זה הוא על-פני עשרות שנים וההסבר הוא שבכל שנה מוציאים מהמדד את המניות החלשות יותר ונכנסות מניות חזקות יותר.

בנוסף, יש שלושה יתרונות במניות:

ועם זאת, אי אפשר שלא לציין את יתרונות הדירה להשקעה:

יש לציין כי הממוצע הרב שנתי של השקעות בנדל"ן בישראל מניב גם הוא, כאשר בוחנים את השילוב שבין עליית הערך לבין התשואה השוטפת, כ-7% לשנה. נמוך מהשקעה במסחר במניות, אך עדיין מדובר ברווח לא מבוטל. בחו"ל המצב שונה ומורכב הרבה יותר.